מתי הופכת בדיקת פוליגרף לראיה קבילה 

האירוע

בשעה 10.30 בלילה נפרד חסן חניפס מאמו המאושפזת בבית החולים בנהריה. הוא שם פעמיו לעבר מגרש החניה. למגנת לבו גילה שמכוניתו נעלמה. בשער ניצב שומר - שחסן הכירו עוד מתקופת השירות הצבאי. הוא רצה לשאול אותו אם הבחין במשהו ולבקש ממנו סיוע. מיד התחרט. חשש שהלה ימסור את דבר הגניבה לאמו החולה. מבוהל החל לצעוד אל משטרת נהריה, מרחק חצי שעה הליכה.
כעבור יומיים מצאה המשטרה את שרידי המכונית באזור יערות הכרמל כשגופה ומכלליה שרופים כליל.

המחלוקת

חסן היה מבוטח בחברת הביטוח סהר. התנהגותו בליל הגניבה עוררה את חשדה של החברה כי היה מעורב בגניבה. הוא נדרש לעבור בדיקת פוליגרף. הפוליגרף אימת את החשד וחברת סהר סירבה לשלם את תגמולי הביטוח.

ההליכים

השופט אברמוביץ בבית המשפט המחוזי בנצרת לא השתכנע כי גירסתו של חסן אמת היא ודחה את תביעתו. חסן לא הרפה ופנה לבית המשפט העליון. שלושת השופטים שישבו בדין, ברק, מצא ולוין קיבלו פה אחד את הערעור. בפסק הדין שניתן מפי השופט מצא, חזרו ונתאשרו מספר הלכות יסודיות בתחום זה של תביעות ביטוח.

מתי בדיקת פוליגרף קבילה בבית המשפט?

בדיקת הפוליגרף אינה קבילה בבית המשפט, אלא אם כן, חברת הביטוח והמבוטח הגיעו ביניהם להסכמה ברורה ומפורשת שהבדיקה תשמש ראיה בדיון המשפטי. על ההסכם לנקוב גם במשקל שהצדדים חפצים להקנות לבדיקת הפוליגרף. האם ראיה רגילה במסגרת מכלול הראיות, או שמא ראיה מכרעת.

נטל השכנוע

כמו כן, אין די בכך שגירסת המבוטח מעוררת חשד.
נטל השכנוע בעניין זה מוטל על חברת הביטוח. זו אינה יכולה להסתפק בכך שהתנהגות המבוטח אינה סבירה. עליה לבדוק בצורה פעילה את אמיתות הגירסה, לברר את נקודותיה השונות ולהביא לבית המשפט ראיות סותרות משלה, מהן עולה כי מי שגנב והצית את המכונית עשה כן בידיעתו ועל דעתו של המבוטח. בכך סילק בית המשפט העליון את הדעה שהייתה רווחת בבתי המשפט לפיה גירסה בלתי סבירה של מבוטח עלולה להכשיל את תביעתו.

סכום הביטוח מהווה גבול עליון

מצד שני, לא קיבלו השופטים את טענתו של חניפס כי בכל מקרה של אבדן גמור (TOTAL LOSS) מגיע למבוטח סכום הביטוח הנקוב בפוליסה. סכום הביטוח אינו מהווה אלא גבול עליון למידת החבות. חברת הביטוח חייבת לפצות את המבוטח אך ורק בשווי הנזק הממשי שנגרם לו למעשה.

ההכרעה


התיק הוחזר לפיכך אל בית המשפט המחוזי בנצרת כדי שזה ישום את נזקו הממשי של חסן חניפס.

מסמך 1a